למה מחממי האינפרא-אדום שלכם נהרסים בנקודות החיבור של החוטים (ואיך למנוע זאת)
יש כאן סוד קטן מעולם הייצור: ברוב המחממים מסוג אינפרא-אדום, הבעיה אינה נובעת מכשל ברכיב החימום עצמו. הבעיה נוצרת בנקודות החיבור של החוטים.
אם אתם משתמשים במחממים אלו בסביבה IPX5, אתם למעשה נלחמים בשתי בעיות בו-זמנית: יש את הלחות שמנסה לחדור פנימה, ויש את ההתרחבות וההתכווצות התמידיות של המתכת כשהיא מתחממת ומתקררת.
רוב המחממים הרגילים משתמשים בחומרי הדבקה פשוטים. הבעיה? חומרי ההדבקה האלו נשברים מיד כשהחום עולה. כשהחיבור נשבר, המים חודרים פנימה ופוגעים בקצוות החשמליים. כתוצאה מכך נוצרת קרינת פחמן, הבידוד נהרס, וכך נוצר מעגל קצר – דבר שאינו אידאלי.
איך להשיג בידוד אמין
כדי להגיע לרמת IPX5, אנו איננו משתמשים רק בחומרי הדבקה רגילים. אנו משתמשים בתהליך מתקדם עם סיליקון או חומרי אפוקסי בעלי עמידות גבוהה לחום.
הקושי הוא להבטיח שהחומרים האלו יתרחבו ויתכווצו באותו קצב כמו הזכוכית והחוטים המתכתיים. אם הם לא יתנועעו יחד, החיבור יישבר כבר במהלך המחזורים הראשונים של החימום. אנו מוודאים שחומר הבידוד ממלא כל פער קטן סביב החוטים. כך, כשמים פוגעים בחוטים, החשמל נשאר במקומו.
העלויות של חיסכון בעלויות
ניתן למצוא הרבה מחממים זולים שמיוצרים בכמויות גדולות. הם משתמשים בחומרי הדבקה זולים שמתייבשים ונשברים כמו צבע ישן.
אנו מעדיפים להשתמש בחומרי בידוד איכותיים, שיכולים לעמוד בתנאי חום קיצוניים. כך, הבידוד לא יהיה שביר לאחר 1,000 שעות של פעולה. בנוסף, חומרי הבידוד מונעים את חמצון החוטים. כשהחוטים מחמצנים, ההתנגדות החשמלית עולה, מה שגורם ליותר חום בנקודת החיבור – וכך נוצר מעגל קצר.
כמה דברים שצריך לזכור
חשוב לזכור שבידוד מסוג IPX5 אינו “קסם” – יש כמה חסרונות. ראשית, בידוד מסוג זה גורם לחוטים להיות גדולים יותר. אם אתם מנסים להכניס את המחממים למקום צפוף, ודאו שיש מספיק מקום. שנית, חומרי הבידוד הם גם מבודדים תרמיים – הם מגנים על החוטים, אך גם גורמים לחום להתגורר בנקודת החיבור. ודאו שיש מספיק זרימת אוויר כדי שהנקודה הזו תישאר קרה. אם החום עולה יותר מדי, חומר הבידוד יישבר מהר מדי.