התקנת תנורי חימום באינפרא-אדום באזורים לחים – בלי בעיות
בואו נהיה כנים: התקנת תנור חימום באינפרא-אדום בחדר אמבטיה או באזור מקלחת זה כמו לשחק עם אש. טכנית, מדובר בשימוש בחום של 600 מעלות צלזיוס.
כאשר טיפה קטנה של מים פוגעת ברכיב החימום החם הזה, היא לא פשוט מתאדה – היא יוצרת שינוי טמפרטורה דרסטי. אם משתמשים בצינור קוורץ רגיל, הוא כנראה ינשור מיד. זה לא מראה טוב.
למה חשוב שהצינור יהיה עמיד לפיצוץ
כדי למנוע שהצינור יתנפץ, אנו משתמשים בסוג מסוים של זכוכית קוורץ עמידה לפיצוץ. זכוכית זו עוצבה כך שתהיה גמישה יותר בפני שינויי טמפרטורה. היא למעשה 흡ובת את ההלם שנוצר כתוצאה מהמים, במקום להישבר.
בתוך הצינור, חייב שהסליל החשמלי להיות במרכז. אם הוא זז אפילו קצת, ייווצרו “נקודות חם” על הזכוכית. נקודות אלו גורמות לשחיקה מהירה של הזכוכית. אנו מוודאים שהמנורות יכולות לעבוד באופן רציף ללא פגיעה באטימות שלהן.
שמירה על החשמל יבש
צינור עמיד זה כבר צעד חיובי, אך זה לא מספיק. אי אפשר פשוט להכניס את המנורה לחדר לח ולקוות לטוב. צריך מעטפת שתמנע את הכניסה של לחות לטרמינלים החשמליים.
בדרך כלל אנו משתמשים בסיליקון בעל עמידות גבוהה לטמפרטורות גבוהות בקצוות המנורה, כדי לשמור על אטימות.
ועוד עצה לגבי החוטים: אל תחסכו כאן. צינורות קצרי גל צורכים הרבה זרם. אם קוטר החוטים קטן מדי, הם יתחממו יותר מדי לפני שהמנורה תתחמם. זו סכנה שאין לקחת בחשבון.
החסרונות
שום דבר אינו מושלם. צינורות עמידים לפיצוץ אמנם עמידים, אך הם לא עמידים לפגיעות חמורות. אם יפגעו בהם באמצעות חפץ קשה, הם עדיין עלולים להישבר.
יש גם בעיה קטנה עם הציפויים המונעי המים. הם מגנים על המנורה, אך הם גם מונעים חלק מהחום. ייתכן שתראו ירידה של 5-10% בהספק החימום לעומת מנורה לא מצופה. זה לא בעיה גדולה, אך כדאי לקחת זאת בחשבון כשמחשבים כמה חום נדרש לחדר.